אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה: מפגש עם חשיבתו התיאורטית והקלינית של תומס אוגדן

רקע:

הפסיכואנליזה של אוגדן הינה ייחודית ומבוססת על שלושה עקרונות בסיסיים.

הראשון, עוסק בתפישת האדם: הצורך הבסיסי, ומתוך כך, גם הבריאות הנפשית, מוגדרים כיכולת התנועה הנפשית של האדם בתוך נפשו שלו ובינו לבין זולתו.

העקרון השני עוסק בפסיכופתולוגיה : הכאב והמצוקה הנפשיים הינם תוצאה של הדרה של חלקים בנפש שאותם היא לא יכולה לשאת, אך בו זמנית זקוקה להם מאוד. כך, האדם מבלה את חייו בניסיון, נואש לעתים, להחזיר לעצמו את מה שהוא בו זמנית מלא אימה מפניו וזקוק לו בכל מאודו.

העקרון השלישי עוסק בתהליך הטיפול, בפסיכותרפיה, שמטרתה, בעיני אוגדן, היא יצירת תנועה נפשית כפולה, הפועלת הן בתוך כל אחד מהמשתתפים במפגש (המטופל והמטפל) והן ביניהם. מתוך תנועה כפולה זו, אותם חלקים בלתי-נסבלים שהודרו מהנפש יקבלו כעת צורה חדשה, חד-פעמית, אותה יוכל כעת המטופל "לקחת חזרה" אל נפשו שלו, ולברוא את עצמו מחדש כאדם שלם החי את עצמו ואת חייו במלואם.

מטרת ימי העיון היא להכיר את חשיבתו התיאורטית של אוגדן, את האופן שבו היא מושרשת בתיאוריות פסיכואנליטיות שקדמו לה ואת הדמיון והשוני בינה לבין תיאוריות אינטרסובייקטיביות אחרות. בנוסף, נעמיק בהשלכות הקליניות של חשיבה זו, ובאפשרויות שהיא פותחת במפגש הטיפולי.