ימי עיון וכנסים קודמים

מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה

בבית הספר למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל אביב יפו

ותוכנית יובלים לפסיכותרפיה קבוצתית בגישה אינטגרטיבית

בשיתוף מרכז חוסן שדרות והעמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי

שמחים להזמינכם ליום עיון

הסמינר יתייחס לתופעה הכוללת של חבלה עצמית אנושית (self-sabotage) בצורה מקיפה, הן תאורטית והן קלינית. יוצגו שני מקרים קליניים שתועדו בוידאו, מה שיאפשר להדגים את תהליך העבודה של המטפל, כדי לפוגג כל סוג של תפקוד פוגעני עצמי, במטרה ללוות את המטופל לעמדה אחרת, במרחק בטוח מהסבל שגורם לעצמו.

יום העיון יעסוק במשמעויות השונות של טראומה קולקטיבית, בשברים החברתיים ובגילויים שלהם במיקרוקוסמוס של הקבוצה. נעסוק בייחודיות של הגורמים המאחים והמרפאים של הקבוצה בהקשר זה. ההרצאות יציגו מגוון גישות טיפוליות קבוצתיות תוך דיון במשמעות של אינטגרציה וחיבור בין הפרספקטיבות השונות. יום העיון מזמן גם חלק סדנאי הכולל התנסות מונחית בקבוצה, בה יוכלו המשתתפים לחוות את איכויותיה הייחודיות של העבודה הקבוצתית המתרחשת בצל טראומה חברתית.

בהרצאות ביום עיון זה אנו שמחים לשתף אתכם בחלק מהגישות והמודלים הנלמדים בלימודי הליבה במסלול ובקורסי הבחירה המוצעים לסטודנטים בתוכנית בלימודי הבחירה במכון מפרשים לצד הרצאות של מרצים אורחים מובילים בתחומם, בתחום הטיפול במתבגרים והוריהם במגוון הקשרים אוכלוסיות ואתגרים.

מבט על עולם משוגע וחברה במשבר

ערב הרצאות ויום סדנאות

צוות מכון אופק לטיפול והוראת DBT

הסמינר מציג כל אחד מהם באמצעות 9 קטעי וידאו תואמים הלקוחים מפגישות טיפול אמיתיות.

בצל הטבח הנורא של ה 7.10 והמלחמה שבעקבותיו, נקדיש את יום העיון השנתי של ארגון "אור שלום" בשיתוף עם "מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה" לזכרה של לילך קיפניס, עו"סית בכירה ומוכשרת שעבדה שנים רבות באור שלום ובמקומות  נוספים ושנרצחה בבארי ב 7.10 .

כנס ACT הישראלי השנתי הוא הזדמנות ללמידה, העשרה, היכרות מקצועית ומפגש קהילתי. מאלו שעושים את צעדיהם/ן הראשונים בעולם האקטי, דרך נשות ואנשי מקצוע סקרנים/ות אשר רוצים/ות להכיר ולשמוע, ועד למטפלים/ות מנוסים/ות וחברי/ות קהילה ותיקים/ות - כולם/ן מוזמנים/ות.

הסמינר ימחיש את הדרך שבה פסיכותרפיה דינמית חווייתית אינטנסיבית IE-DP יכולה למנן במדויק את המרכיבים הטיפוליים שלה, ולסלול את הדרך לתהליך הריפוי, גם כאשר אנו מתמודדים עם מערכת פסיכו-רגשית מרוסקת וחסרת ויסות.

מפגש זה מיועד לאנשי מקצועות הטיפול המכירים את הFOCUSING - באופן בסיסי ומחפשים

הזדמנות לחוות אותו שוב ביום מרוכז של הדגמות, שיח ודיון בנושאים הקשורים להקשבה

המרפאה דרך הטכניקה המופלאה הזו.

פרופ' יונה מיכאל רוזנפלד (1922–2023) "העובד סוציאלי הראשון" בישראל, פסיכואנליטיקאי וחוקר בתחום העבודה הסוציאלית, מפתח שיטת "למידה מהצְלָחות". זוכה פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית.

מגעו של תומס אוגדן עם הפסיכואנליזה הינו מסעו לגילוייה מחדש כתאוריה וכפרקטיקה. אוגדן מזמין לחלום, לחוות, לחיות ולדבר- מחדש את חוויותינו העמוקות ביותר כבני אנוש תוך מגע של נפשות זו בזו בטיפול, בהדרכה ובאזורי מפגש אנושיים נוספים בימים של שגרה ומלחמה.

תכנית "צרכנים נותני שירות" ומכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה, האקדמית תל אביב יפו

טיפול ממוקד-העברה (TFP - Transference Focused Psychotherapy) הינה גישה פסיכואנליטית לטיפול מובנה יחסית במטופלים עם הפרעות אישיות סוערות ובכללן הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות נרקיסיסטית. TFP הינה גישה אינטגרטיבית, מבית המדרש של פרופ' אוטו קרנברג, המשלבת רעיונות פסיכודינמיים (בעיקר מיחסי אובייקט), תאוריית התקשרות, מחקרים נוירו-קוגניטיביים, עקרונות מטיפולים מוגבלים בזמן וכן מבוססת ראיות.

המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי ומכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה האקדמית תל אביב יפו מזמינים אתכם ליום עיון על תרומתו של גבריאל בלחסן לתרבות ולבריאות הנפש בחברה הישראלית

במפגש מרתק זה, יציגו שלוש ממובילות תחומי המחקר וההוראה בפסיכותרפיה בארץ, את האופן בו מושגים מעולם האנליזה הקבוצתית מחד, ומעולם האינטגרציה בפסיכותרפיה מנגד, עשויים לסייע להבנת תהליכים בין-אישיים ולייעל את מסגרת ההדרכה קבוצתית.

המפגש יעסוק במספר סוגיות בהקשר של הדרכה קבוצתית מעמדה מכוונת אינטגרציה, המדגישה את חשיבותם של תהליכים המתרחשים בקבוצה, את השימוש בקבוצתיות לצורך הרחבת תובנות אלטרנטיבות, ומטעינה מחדש את תפקידו של המדריך/ה כמנחה תהליכים.

זה למעלה מארבעה עשורים, שהצוות של אור שלום, הארגון הגדול בארץ להשמה חוץ ביתית מטפל, מלווה, ומדריך ילדים, נוער וצעירים בגילאי 0 עד 27, שהוצאו מבתיהם על ידי רשויות הרווחה עקב מצבי סיכון והזנחה בתוכניות משפחתיות , ביתיות וקהילתיות. שנים של ניסיון מקצועי מהווים את המצע לספר "לראות את האור", המציג חשיבה תיאורטית וטיפולית מתוך נקודת מוצא רגשית וערכית הכרוכה במחויבות להיטיב ולתמוך בהתפתחותם של ילדים נפגעי טראומה ובמשפחותיהם.

ביום העיון הזה המשותף לארגון אור שלום ומכון מפרשים נבקש לפרוס בפניכם ידע רלוונטי לקהילה הטיפולית הרחבה העוסקת בעבודה עם ילדים ומבוגרים נפגעי טראומה ועם אנשים בכלל.

לאחר הצלחתו של הכנס הראשון, שקיימנו בשנה שעברה, אנחנו שמחים ונרגשים להזמינכם להשתתף בכנס השנתי לקידום האינטגרציה של הפסיכותרפיה שיערך בחמישי, 16 למרץ אחה"צ במתכונת מקוונת, ובשישי, 17 במרץ, בקמפוס האקדמית תל-אביב-יפו.

השנה בחרנו להתמקד בסוגיה המעסיקה רבים מאיתנו, אשר צפה ועלתה בסדנאות ובדיונים השונים שקיימנו במהלך הכנס שעבר ובפעילויות שונות לאורך השנה, והיא - כיצד מטפל.ת, המחזיק.ה בעמדה אינטגרטיבית, מקבל.ת החלטות בטיפול.

לאחר הצלחתו של הכנס הראשון, שקיימנו בשנה שעברה, אנחנו שמחים ונרגשים להזמינכם להשתתף בכנס השנתי לקידום האינטגרציה של הפסיכותרפיה שיערך בחמישי, 16 למרץ אחה"צ במתכונת מקוונת, ובשישי, 17 במרץ, בקמפוס האקדמית תל-אביב-יפו.

יום הלמידה יתמקד בתובנות החדשות של גוף-נפש כאשר מערכת החיסון משחקת תפקיד מרכזי בדיאלוג זה. מאז 1960 המוח נחשב לאיבר המבודד ממערכת החיסון, ולכן כל תגובה חיסונית בתוך המוח נחשבה לגורם סיכון שיש למגר. פרופסור שוורץ הייתה הראשונה שערערה על תפיסה זאת. היא הראתה במשך למעלה משני עשורים שתחזוקת המוח וריפויו תלויים במערכת החיסון. יתירה מזאת, מחקריה הובילו לתובנה גיל המוח מושפע יותר מגיל מערכת החיסון מאשר הגיל הכרונולוגי. לתוצאותיה של פרופ' שוורץ יש השלכות רחוקות טווח לגבי הבנת התמודדות עם עקה נפשית, מחלות מוח התפתחויות, ומחלות נוח ניווניות כולל אלצהיימר.

בכנס השני השנה, נמשיך להתמודד עם האתגר שמזמנים יחסי הגוף-נפש והגוף בזקנה למרחב ולתהליך הטיפולי עם מבט מעמיק אל תוך הקליניקה.

נתחיל בהצגת מקרה של ד"ר ליאורה בר טור, שידון בשאלות מה קורה כשמטופל זקן שהחל טיפול בקליניקה הופך במהלך הטיפול מוגבל ואינו יכול להמשיך בטפול בקליניקה? האם נסיים את הטיפול? האם נסכים ונוכל להמשיך לפגוש אותו בביתו? במוסד סיעודי? בבית חולים?

המפגש שלנו כאנשי מקצוע עם ילדים שחוו אירועים טראומטיים הוא מפגש מורכב ומטלטל. אנו נעים בין הרצון להתרחק ולהכחיש את גודל הזוועה והכאב, לצד ההבנה בחשיבות של ההכרה בחוויה הטראומטית של הילד והוריו לצורך טיפול ושיקום ההסתגלות והתפתחות של הילד.

ביום עיון זה נציג מגוון גישות תיאורטיות עכשוויות המציעות דרכי התערבות לטיפול בילדים, בני נוער והורים שמתמודדים עם חוויות טראומטיות בקשת של נסיבות.

ד"ר לואיז מק'יו מאגדת בתוכה איכויות רבות המשקפות את הערכים של הטובים באנשי קהילת ACT ו-CBS העולמית. היא משלבת בין עבודה קלינית ומחקרית, בין קידום הסניף האירי-בריטי שהיא חלק ממנו ובין יצירת גשרים בקהילה העולמית המגוונת. היא עומדת בחוד החנית של צוותים שהוציאו ממעבדותיהם חלק מן העבודות המחקריות פורצות הדרך והמוערכות ביותר בנושא RFT ולצד זאת, מעבירה הכשרות מבוא ב-ACT, למטפלים מתחילים ולקהל הרחב. בשנים האחרונות, התחייבה לואיז להנגשת הפרספקטיבה של RFT על 'העצמי', מושג מרכזי ב-ACT, כבכל גישה פסיכולוגית, וכתבה ספר מעמיק בנושא זה, מתנה עבור קלינאים וחוקרים כאחד.

כראשי הסניף הישראלי של ACBS, אנחנו מתרגשים וגאים להביא את לואיז אלינו לסדנה בת יומיים, שתיערך ב-19-20.1.23  במכללה האקדמית ת"א-יפו, בשיתוף פעולה עם 'מכון מפרשים'.

הפיצול בין גוף ונפש הוא אתגר מתמשך איתו מתמודדת הפסיכולוגיה בת זמננו. אתגר זה מתעצם כשמדובר בזקנה ובגוף הזקן. התרבות המערבית והפסיכולוגיה המערבית בכללה, מאדירות צעירות ויופי, נוטות להדיר מהשיח על הזקנה את הגוף הזקן על אופיו, יופיו, בלותו, וכן המשאבים הפיזיים שלו.

בשני המפגשים שנקיים השנה במסגרת הסדרה שלנו "הזקן כסובייקט" ואשר יעסקו באתגרי הגוף בזקנה, נבקש להזמין למרכז הבמה מפגש עם מגוון היבטים של הגוף בזקנה. המפגש הראשון יעסוק בתיאוריה של הגוף בזקנה, בתנועה בזקנה, במוח הגמיש וביישומים קליניים של סוגיות אלו. המפגש השני יתמקד בקליניקה של הגוף בזקנה ובמסגרתו נזמין אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים שונים להציג את המשמעויות ואת דרכי העבודה עם הגוף בזקנה.

גישור הינו שיטה ליישוב סכסוכים, שבה גורם שלישי ניטרלי מסייע לצדדים למחלוקת להגיע להסכמות ביניהם ולפתרון המחלוקת באופן מיטבי. הגישור מציג תפיסת עולם לניהול מחלוקות בין אישיות ומציע כלים יעילים להתנהלות אישית במערכות יחסים, למניעת סכסוכים ולניהולם, וכן להתמודדות במצבי שינוי ומעבר. כולנו, כבני אדם, נמצאים במערכות יחסים, נתקלים במחלוקות וחווים שינויים ומעברים, ומכאן הרלוונטיות של היכרות עם עולם הגישור להעצמתנו האישית כאנשים וכמטפלים, כמו גם לחיזוק ולהתפתחות מטופלינו. סדרת ערבי העיון תציע המשגה ומקורות תיאורטיים, היכרות עם כלים פרקטיים, תוך הישענות על דוגמאות רבות מנסיונה של המרצה.

בשיא תקופת הפריחה של התנועה ההומניסטית של הפסיכותרפיה (שנות ה -60  של המאה הקודמת), צפו הפסיכולוג הנודע קרל רוג'רס וחברו הפילוסוף יוג'ין ג'נדלין בסקרנות רבה במאות סרטים של טיפולים פסיכולוגיים שנעשו בשיטות שונות. הם עסקו בשאלת השאלות: מה עושה את ההבדל בין טיפול מוצלח ללא מוצלח?

התשובה המאלפת שגילו הובילה את ג'נדלין לפיתוח ה- Focusing.

במפגש מקוון זה עם ה- Focusing נכיר כלי טיפולי מרתק: חוויה שתכלול התנסות ראשונית, הסברים, תיאור מקרה שידגים את הטמעת ה- Focusing בפסיכותרפיה וחשיפה לפוטנציאל המרפא העצום שלו.

יום העיון יסקור את משמעויותיו השונות של מושגי המראה וה- mirroring מפרספקטיבה אינטגרטיבית. החל מהפסיכואנליזה הקלאסית על זרמיה השונים (ויניקוט, קוהוט ולאקאן), בפסיכואנליזה העכשווית (תאוריית מנטליזציה) ובהמשך מנקודות מבט נוספות כמו אנליזה קבוצתית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (DBT) וגישות הומניסטיות (כגון, EFT). נבחן כיצד השתנות המושג משקפת שינויים בזרם הפסיכואנליטי ומחוצה לו. נדון בהשוואה בנוגע לתפקיד ההתפתחותי של ה mirroring בגישות השונות, וכן נעסוק בגילויים המגוונים של ה mirroring השונים בעבודה הקלינית. לקינוח, נערוך נסיון ונזמין את המרצים להדגים התערבות של מירורינג עפ"י הגישה ביחס למרצה.ים האחרים.

בערב זה נחבר בין המודל של הפסיכודינמיקה המעגלית שפותח ע"י פול וכטל, הוגה מרכזי בתחום של אינטגרציה בפסיכותרפיה, לבין הטיפול בהתמכרות לקנאביס. במרכזו של המודל עומדת התפיסה כי המבנה הנפשי הפסיכודינמי, דפוסי קשר וההתנהגות, נמצאים בהשפעה מעגלית והדדית. האדם משליך על המציאות את התכנים והדפוסים המאכלסים את העולם הפנימי שלו וכך מעצב את העולם שאותו הוא חווה. דפוסים ותכנים פנימיים אלה משתמרים אם הם זוכים לאישור מתמשך מהעולם שהם היו שותפים לעיצובו, או משתנים אם הם מאותגרים ע"י התנסויות בעולם.

בכנס השנתי, השני במספר, של קהילת ה-ACT הישראלית, אנו מבקשים לתת מענה עשיר ורחב לכיווני חשיבה שונים, תיאוריות ויישומים מגוונים, ותמורות והתפתחויות תיאורטיות. הכנס מכיל שלל סדנאות בנושאים שונים, ועבור רמות ידע והיכרות שונות של המשתתפים.

בכנס השנתי, השני במספר, של קהילת ה-ACT הישראלית, אנו מבקשים לתת מענה עשיר ורחב לכיווני חשיבה שונים, תיאוריות ויישומים מגוונים, ותמורות והתפתחויות תיאורטיות. הכנס מכיל שלל סדנאות בנושאים שונים, ועבור רמות ידע והיכרות שונות של המשתתפים. הוא מיועד לחברי קהילה ותיקים וכן למתעניינים חדשים שזו להם היכרות ראשונה עם ACT, לאלו המבקשים להעמיק בתחום עבודתם וגם לאלו המבקשים להרחיב ולפגוש נושא חדש.

נכון לשנת 2016, רבע מהאוכלוסייה הבוגרת, ו-40% מקרב המבוגרים הצעירים בישראל מדווחים על שימוש בקנביס. מחקרים מראים אחד מכל ארבעה משתמשי קנביס עתיד לסבול מהתמכרות לקנביס במהלך חייו, הפרעה המאופיינת בשימוש כפייתי, תלות ופגיעה תפקודית כתוצאה משימוש בחומר.

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים במעמדו החוקי של הקנביס, בישראל ובעולם: שימוש נרחב בקנביס לצרכים רפואיים, אי-הפללה של שימוש בקנביס לצרכים אישיים וקידום חקיקה לקראת לגליזציה של קנביס. מחקרים מראים כי במקביל, ישנו תהליך של נורמליזציה של קנביס, שנתפס בעיני הציבור כלא מזיק.

DBT היא גישה טיפולית מבוססת ראיות אשר פותחה בשנות ה-80 ע"י הפסיכולוגית פרופ' מרשה לינהן. האלמנטים העיקריים המגדירים גישה חדשנית ומהפכנית זאת הם התיאוריה ההתנהגותית, קשיבות (mindfulness) והפילוסופיה הדיאלקטית. הטיפול מציע הוליזם וסינתזה. הדיאלקטיקה העיקרית היא הצורך ליצור קונטקסט של ולידציה וקבלת הפציינט כמו שהוא תוך ניסיון בלתי נלאה להביא לשינוי.

גישת הDBT החלה כטיפול בנשים צעירות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית ומראות התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית. DBT הוא הטיפול המומלץ ע"י APA האמריקאי ו-NICE הבריטי לטיפול באוכלוסיה זאת. במהלך למעלה מ-30 שנה בארה"ב ועשרים שנה בארץ, השימוש בטיפול התרחב לאוכלוסיות מטופלים שונות מבחינה אבחנתית (הפרעות אכילה, שימוש בחומרים ממכרים, דיכאון וחרדה, הפרעות אישיות אחרות, טראומה מורכבת ועוד), גיל (מתבגרים, קשישים וילדים), מסגרת טיפולית (טיפול יום, מחלקות פתוחות וסגורות, פנימיות, בתי ספר, השמה חוץ ביתית ועוד) וסטינג טיפולי (פרטני, הדרכת הורים, זוגי, משפחתי, קבוצתי). האם יש מקום והרשאה לשימושים נרחבים וחוץ טיפוליים באלמנטים מתוך DBT?

הפסיכותרפיה המודרנית במאה ה–20 אופיינה בפיתוח וחידוד ההבחנות בין הזרמים השונים, ובדרישה לנאמנות לאסכולה. ניכר כי במאה ה- 21 נעשינו ערים לחשיבותו של הפלורליזם, ורבים סבורים כי עמדה טיפולית המחברת בין נקודות מבט תאורטיות שונות חיונית על מנת לתת מענה למורכבותה של הנפש האנושית ולמצות את פוטנציאל השינוי של הטיפול.

גישת ה-ACT היא גישה מהגל השלישי של ה-CBT המבוססת רובה ככולה על התיאוריה ההתנהגותית, מתוך נקודת מבט עכשווית. ביום עיון זה, ננסה להבין מה נמצא בעומקו של הביהביוריזם של ACT, זאת נעשה דרך שלושה מחזורי שיח בין מטפלים מגישת ACT – המחזיקים בנקודת מבט ביהביוריסטית, לבין מטפלים מגישות אחרות. נחתור להבין את המשותף ואת הייחודי, לחשוף עמדות יסוד ולגלות מה אפשר ללמוד זה מגישתו של זו.

בערב עיון מרתק ועשיר זה, נבחן ביחד סוגיות העולות ממקרה טיפולי (אשר יוצג ע"י גברת אדמון-לבני) לאור רעיונות מהגישה ההתייחסותית (ד"ר קליינר-פז), גישה אינטגרטיבית לטיפול בקשר הורה-ילד (ד"ר במברגר) וגישה מערכתית מודעת-הֶקְשֵׁר ותרבות (פרופ' נדן). את רב-השיח ינחה ד"ר רון נסים.

בארבעת העשורים האחרונים, הגישות ההתייחסותיות, האינטגרטיביות וגישות מודעות-הֶקְשֵׁר ותרבות לפסיכותרפיה, קוראות תיגר על פיצול זה. גישות אלו מציעות שהן מבחינה תאורטית והן מבחינה קלינית, המעבר בין הטיפול והחשיבה הפרטנית, הדיאדית, הזוגית, המשפחתית, המערכתית והחברתית יכול להתבצע תחת מסגרות רעיוניות משלימות ואף מפרות.

בערב עיון מרתק ועשיר זה, נבחן ביחד סוגיות העולות ממקרה טיפולי (אשר יוצג ע"י גברת אדמון-לבני) לאור רעיונות מהגישה ההתייחסותית (ד"ר קליינר-פז), גישה אינטגרטיבית לטיפול בקשר הורה-ילד (ד"ר במברגר) וגישה מערכתית מודעת-הֶקְשֵׁר ותרבות (פרופ' נדן). את רב-השיח ינחה ד"ר רון נסים.

פורום "רוח האדם בזקנה" מתמקד בשאלה מה מאפיין את הזקנה העכשווית ? מיהם הסובייקטים הזקנות והזקנים של זמננו  ומה הן הדרכים בהן הם חותרים שלא להיות אובייקטים זקנים? מה השתנה בתיאוריות קלאסיות וחדשות המתארות את הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והפילוסופיה של הזקנה? הפעם בחרנו להתמקד בסוגיה הכמעט לא מדובר של מיניות ואינטימיות כביטוי לסובייקטיביות, תשוקה, צורך במימוש עצמי ובזוגיות ואינטימיות בזקנה.

האם המיניות, התשוקה והאינטימיות משתנות בזקנה? האם הן רלוונטיות? מדוע לא מדברים עליהן? האם יש השתקה חברתית של הנושא איך מתמודדים עם מיניות ואינטימיות על רקע התאלמנות ואובדנים? נשות ואנשי מקצוע מובילים יאירו בערב העיון את האופנים המגוונים והחיוניים שאנשים זקנים כיום מיצרים מיניות, אינטימיות, תשוקה וערך בחייהם.

אין תחום שקורא לאינטגרציה בין גישות, בין טיפול פרטני ומערכתי, בין התוך-נפשי לבינאישי, יותר מאשר הטיפול בילדים נוער והורות. מסלול פסיכותרפיה בילדים נוער והורות בתוכנית "עוגן-תוכנית לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה" במכון מפרשים מציע הכשרה מקיפה בפסיכותרפיה המייצגת גישות עדכניות אינטגרטיביות לעבודה עם ילדים נוער והורות במגוון הקשרים ואוכלוסיות. בצד הוראה של מודלים טיפוליים קלאסיים והכרות מעמיקה ומקיפה עם סוגים שונים של קשיים ובעיות בילדות וביחסי הורים ילדים, כוללת התוכנית למידה של מודלים וכלים חדשניים ואינטגרטיביים המייצגים את חוד החנית של העשייה בתחום.

בהרצאות ביום עיון זה אנו שמחים לשתף אתכם בחלק מהגישות והמודלים הנלמדים בלימודי הליבה במסלול ובקורסי הבחירה המוצעים לסטודנטים בתוכנית בלימודי הבחירה במכון מפרשים.

בערב העיון הקרוב, הראשון בסדרת מפגשי הפורום לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה, במכון מפרשים, נתמקד בשאלה כיצד מפתחים מטפלים עמדה של אינטגרציה? מה המסע שמוביל אותם לעבר האינטגרציה? כיצד מתעצבת תפיסת האינטגרציה? ננסה לחשוב יחד על המוטיבציות, הדרכים והתהליכים, המביאים מטפלים לפתח עמדה של אינטגרציה בפסיכותרפיה.

מה מאפיין את הזקנה העכשווית? מיהם הסובייקטים הזקנות והזקנים של זמננו  ומה הן הדרכים בהן הם חותרים שלא להיות אובייקטים זקנים? מה השתנה בתיאוריות קלאסיות וחדשות המתארות את הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והפילוסופיה של הזקנה? כיצד משתקפים המהפכה האינטרסובייקטיבית-התייחסותית הפוסטמודרניזם בהבנת רוח האדם המבוגר בימינו? כיצד משפיעות התפתחויות בשדה הרפואה, הטכנולוגיה והסוציולוגיה על הפסיכולוגיה של הזקנה? איך התפתחויות אלו מקרינות על השדה החברתי, טיפולי, רפואי?

נשות ואנשי מקצוע מובילים יאירו בערב העיון את האופנים המגוונים והחיוניים שאנשים זקנים כיום מיצרים תשוקה וערך בחייהם. נמשיך להקשיב לקולו של הסובייקט הזקן ונכיר את רוח האדם בזקנה במסגרת סידרה השמה במרכז את הסובייקטיביות בזקנה כיום - מהדהדת וחוקרת את היחסים הבינאישיים, בין-מיניים ובין-דוריים, את החופש והתלות, ואת האתגרים הגופניים הגלומים בה.

הערב העיון עסק בהתענגות הזוגית והקשר שלה להתמכרויות. התענגות היא חריגה מממד העונג. כלומר היא חיפוש וחוויה של עונג שהוא מתמשך שחורג מחוויה של עונג. פרויד תיאר את ממד העונג כעקרון מארגן ומווסת של העצמי, לעומת לאקאן אשר ההתענגות היא ממד אשר מסכן את העצמי. הסכנה לעצמי מההתענגות קשורה לחריגה של העצמי מעצמו ופגיעה באובייקט התשוקה.

המושגים שלישי ושלישיוּת עברו גלגולים וקיבלו משמעויות מגוונות בגישות הפסיכואנליטיות השונות. לעיתים השלישי מופיע כאחר ממשי שמעבר לדיאדה, לעיתים השלישיות היא התנועה, ולעיתים השלישי הוא התוצר של מפגש של שניים. יום העיון יחקור את משמעויותיה השונות של החתירה לאינטגרציה כחיבור בין פסיכואנליזה והאחר לה דרך ההיבטים השונים של המושגים שלישי ושלישיוּת, ויתמקד בחקירה של מושג 'השלישי' כרלוונטי לא רק לחיבורים ביחסים בין אישיים, אלא גם לחיבורים בין גישות טיפוליות שונות.

אנו מבקשים להציע כי אינטגרציה בין תאוריות וטכניקות טיפוליות משמעה יצירת מרחב שלישי  המעצים את הגמישות, היצירתיות והחיוניות של המפגש הטיפולי. מרחב המשמש מפתח להיחלצות מתקיעויות בטיפול הודות לתובנות חדשות ולהתחדשות מתמדת בטכניקה הטיפולית, הנוצרות הודות למפגש בין נקודות מבט טיפוליות שונות.

אחת הסוגיות המרכזיות בטיפול במתמכרים הינה סוגיית בניית תכנית ההתערבות. על התכנית להיות רחבה דיה בכדי להיות רלוונטית למצוקה הייחודית של המטופל המתמכר ובו זמנית מהודקת דיה כדי לאפשר אופק טיפולי מכוון שינוי התנהגותי.

ניתן להגביר את הדיוק של התוכנית הטיפולית על ידי התייחסות למאפייני אישיותו של המתמכר כפי שהם באים לידי ביטוי בצירים "מופנמות אל מול מוחצנות" ו"חיפוש שינוי אל מול חיפוש יציבות". הצירים הללו מהווים בסיס לסגנון אישיות של מטופל ומתייחסים הן להתנהגויות מסתגלות של המתמכר והן להתנהגויות בלתי מסתגלות שלו. הסתכלות כזאת לא עוסקת באיתור וטיפול של פתולוגיה, אלא בהתמקדות ב'מה' ו'באיך' אפשרי להגיע לשינוי אצל המתמכר המגיע לטיפול. 

הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה – SPR-IL

בשיתוף עם: מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית

ומכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה, המכללה האקדמית תל אביב יפו

שמח להזמינכן.ם לכנס השנתי שיתקיים ב:

יום שני 4.10.21, בין השעות 19:00-21:30

יום שלישי 5.10.21, בין השעות 09:00-15:00

הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה – SPR-IL בשיתוף עם: מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית ומכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה, המכללה האקדמית תל אביב יפו

"أجا الوقت نحكي: عن العلاج والارشاد في ظل صراع قومي- سياسي"

בצל האירועים הקשים שפקדו את כולנו בחודש האחרון, החלטנו לקיים כנס מקצועי אקדמי שיאפשר שיח על טיפול והדרכה תחת קונפליקט לאומי פוליטי. הכנס יכלול שני מושבים, הראשון יעסוק באופן שבו חודר הקונפליקט לחדרי הטיפול והמושב שני יעסוק בהשפעת הקונפליקט על יחסי ההדרכה. לאחר המושבים, נזמין את המשתתפים לקבוצת שיח מונחית ברוח האנליזה הקבוצתית שתאפשר לדבר ולהקשיב את החוויות, המחשבות, הרגשות והנרטיבים של טיפול והדרכה תחת קונפליקט.

في ظل الأحداث الصعبة التي واجهتنا جميعا في الشهر الأخير، قررنا إقامة مؤتمر مهني أكاديمي لإتاحة الحديث عن العلاج والارشاد في ظل صراع قومي سياسي. المؤتمر سوف يشمل مجلسين، الأول سيتطرق لكيفية دخول الصراع للغرفة العلاجية والمجلس الثاني سيتطرق لتأثير الصراع على علاقة الارشاد. عقب المجلسين، سنقوم بدعوة المشتركين الى مجموعة حوار مسيرة بروح علم النفس التحليلي المجموعاتي لإفساح المجال للمشاركة والاصغاء للتجارب، الافكار، المشاعر والروايات للعلاج والارشاد في ظل الصراع.

יום עיון זה נוגע בתפר שבין הפרטי לציבורי. בתפקידם של מטפלים ויועצי קריירה, לצד הטיפול בפרט, בקידום אג'נדה ציבורית למען מימוש חיי עבודה מספקים בקרב קהילות וקבוצות חברתיות מגוונות. המודלים המסורתיים להתערבויות ממוקדות קריירה ועולם העבודה, הדגישו את הגדרת העצמי המקצועי כמטלה התפתחותית מרכזית בחייו של האדם הבוגר, וכצורך משמעותי לו יש לתת מענה. בין גישות אלו קיימים אמנם הבדלים בהמשגת אבני הדרך (הלימה בין פרט-סביבה, גיבוש זהות מקצועית, מסוגלות עצמית, יחסי אובייקט, ועוד) אל השגת המטרות הנכספות, אבל רובן מתעלמות מהשונות הרבה של הקונטקסט הסוציו-אקונומי והתרבותי של נועצים ומטופלים ומקשת צרכים מגוונת הנגזרת מכך.

בשנים האחרונות הידע הקליני והמחקר מכוונים למציאת פרקטיקות התערבות אשר מצד אחד יהיו מבוססות על תאוריות פסיכואנליטיות, ומצד שני יביאו לתוצאות טיפוליות טובות באופן יעיל יותר ומהיר יותר. גישת CCRT  - העוסקת בעבודה עם תמת היחסים הקונפליקטואלית המרכזית, פותחה ע"י פרופ לובורסקי בשנות השמונים. הגישה חותרת לניסוח סוגייה התייחסותית מרכזית בכל טיפול, שתאפשר למקד את העבודה על דפוסים בסיסיים וקונפליקטואליים של יחסים. הגישה פותחה באופן שגם מאפשר מחקר אמפירי של מושגים מופשטים כמו העברה ודפוסי התקשרות לא מודעים. הגישה נחקרה רבות בארצות הברית ונחקרת כיום גם בארץ, וממצאים מצביעים על רמה גבוהה של יעילותה.

בעשור האחרון אנו עדים לגוף מחקר ראשוני אשר מאשש את היעילות של שימוש בעקרונות ושיטות של גישת הריאיון המוטיבציוני לשינוי במצבים של קבעון ו/או משבר בתחום הקריירה והעבודה. גישת הריאיון המוטיבציוני הינה גישה טיפולית ממוקדת מטופל (client-centered) שפותחה ע"י מילר ורולניק, ומטרתה לקדם שינוי – הצבת מטרות ומימושן - באמצעות חשיפת מקורות המוטיבציה הפנימית של המטופל. ביום הלמידה נכיר את עקרונות ושיטות גישת הריאיון המוטיבציוני ואת יישומן הייחודי בפסיכותרפיה ממוקדת-קריירה, במטרה לסייע למטופל להגדיר את מטרות השינוי, לגבש את זהותו המקצועית, וללוות אותו במימוש בפועל בעולם העבודה.

לקחנו על עצמנו לדבר מתוך הזקנה - כסובייקטיביות נוכחת, פועמת, אחרת, שמחייבת שיח הדדי ראוי. דרך המבט ההתייחסותי נשתתף בתיאוריה, במעשה הטיפולי ובשיח הבין-דורי של הזקנה היום. בכנס נציג זוויות מבט מגוונות על המונח 'זקנה' דרך מרצים ומרצות בשלל טווחי גיל ונסיון, על מנת להעמיק את הבנתנו.

בהרצאה זו יוצג מבוא לתיאוריה ופרקטיקה של פסיכותרפיה ממוקדת ויסות לילדים (RFP-C: Regulation Focused Psychotherapy for children), על ידי שלושת מפתחי הגישה מניו-יורק . RFP-C הינה התערבות פסיכודינמית, קצרת מועד, לילדים עם בעיות החצנה הנשענת על פרוטוקול. גישה טיפולית זו נועדה לעזור לילדים ולמשפחותיהם להבין את המשמעות המניעה את ההתנהגויות הבעייתיות ולעזור לילדים והוריהם לקדם תהליכי ויסות רגשי יעילים. בהרצאה זו יוצגו העקרונות התיאורטיים והטכניקות הטיפוליות הבסיסיות ב-RFP-C בהם עושים שימוש עם ילדים המציגים בעיות התנהגות, התנהגות מתנגדת, אי שקט והפרעה בוויסות רגשי. תיאורי מקרה קצרים ודיון יסייעו להמחיש את עקרונות הגישה והטכניקות הטיפוליות. בנוסף תוצג הרלוונטיות של RFP-C לשיטות טיפול אחרות ודרכים לאינטגרציה.

This workshop provides an introduction to the theory and practice of Regulation-Focused Psychotherapy for Children (RFP-C).

הטיפול הנפשי המתמקד בליווי אנשים במצב מסכן חיים דורש מיומנויות ייחודיות, אינטגרציה של שיטות טיפול ואקטיביות, לצד חוויה עמוקה של אינטימיות וקירבה עם אפשרות לגעת בציפור נפשם של מטופלים אשר באים למפגש לרוב חשופים וללא הגנות. הטיפול במצבים אלו כרוך במפגש עם מצב מעברי בין אחיזה בחיים לבין התקרבות אל מוות, תוך צורך בעיבוד פרידה, תקשורת פתוחה, איזון סימפטומים, סגירת מעגלים ומציאת משמעות.

במפגשים נעקוב אחר עקרונות היסוד של הגישה האינטרסובייקטיבית בפסיכואנליזה, נציג את הנחות היסוד התיאורטיות שלה, ומתוך כך, נבחן את היישומים הקליניים הנגזרים מהן. כמו כן ננסה לעקוב אחר קווי התפתחות שונים שהובילו אל הגישות האינטרסובייקטיביות, נכיר לעומק את המקורות מהם צמחו (כמו ויניקוט, ביון ואחרים), ונדון באופן מקיף ורחב בעמדות האינטרסובייקטיביות המגוונות עצמן. בתוך כך, ננסה לעמוד הן על המשותף בין הגישות האינטרסובייקטיביות השונות והן על השונה ביניהן, תיאורטית וקלינית.

פורום אינטגרציה בפסיכותרפיה שם לעצמו למטרה לעורר ולהוביל דיון בסוגיות שונות הקשורות בעיסוק באינטגרציה בפסיכותרפיה בישראל. ביום העיון הקרוב נדון בשאלות העולות סביב נושאים של הוראה, הכשרה והדרכה מנקודת מבט אינטגרטיבית

מבין גישות הגל השלישי ב CBT, הגישה המטה-קוגניטיבית – MCT נוטה להתמקד בתהליכי עיבוד, חשיבה, המשגה ותהליכי הקצאת משאבי קשב. היא שואפת לחקור את התודעה ולהתערב דרך עבודה טיפולית עם תהליכים שבה. Adrian Wells, מפתח הגישה הוא פסיכולוג בריטי שהוכשר במקור כמטפל CBT.

הפרעות קשב (ADHD, ADD) מקבלות כיום תשומת לב רבה מבעבר, והאבחון והטיפול בהן מתבסס ומתפתח. בחלקו הראשון של הערב ד"ר קידר יסקור את הרקע להפרעה ויתייחס לאבחונה, לממדיה ולטיפול בה. בחלקו השני של הערב ד"ר קידר יתייחס לתחלואה הכפולה הקיימת בקרב הסובלים מהפרעת קשב, ש-30% מהסובלים ממנה נוטים להשתמש במקביל בחומרים פסיכואקטיביים. ד"ר קידר יתייחס גם לתופעת ה"העצמה הקוגניטיבית" הרווחת בקרב סטודנטים ואוכלוסיות נוספות, העושים שימוש בתרופות המיועדות לטיפול בהפרעת קשב, ללא מרשם, ונמצאים בסיכון להתמכרות. בסוף הערב ייערך דיון עם הקהל ותנתן אפשרות לשאול שאלות.

טיפול ממוקד-העברה, שפותח ע"י אחד התאורטיקנים המרכזיים בפסיכואנליזה – פרופ' אוטו קרנברג, הינו מודל מהשדה של פסיכותרפיה פסיכודינאמית, המשלב גם רעיונות וכלים חוץ-פסיכואנליטיים. הייחודיות של TFP היא במתן כלים להתמודדות עם הכאוס ואי-היציבות שבעבודה עם מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית. ביום העיון נדגיש את האינטגרטיביות של הגישה; הן בחיבורים בתוך העולם הפסיכודינאמי (בין תיאוריות קלאסיות, יחסי אובייקט ופסיכולוגיית האגו) והן בחיבורים למודלים עכשווים בשדה הטיפולי. כמו כן, נתייחס לפוטנציאל הרב שיש לגישה עבור מערכת בריאות הנפש בישראל כגישה מבוססת מחקרית.

התמכרות לסמים פוגעת כמעט בכל מעגלי החיים. תהליך הגמילה והטיפול בה מורכב וממושך ומערב שינויים תפקודיים וביניהם השינה. לחלימה השלכות משמעותיות על איכות השינה ועל חיי הערות ובכללן כאלה שיש בהם לסכן את הגמילה והטיפול.  ההרצאה הנוכחית תבחן את הנושא דרך התפיסה המורניאנית לפיה החלימה היא ביטוי יצירתי של עולמו הפנימי של האדם, ומטרתו לתאר תיאור מקיף וכולל של חלומות מכורים בשלבי ההחלמה השונים (התנזרות, גמילה וגמילה מתקדמת).

ההרצאה תסקור ממצאי מחקר עדכני אשר קיים ראיינות עומק עם מכורים תוך דגש על נושא החלימה.

מטרת יום העיון לאפשר למטפלים היכרות עם הרציונאל התאורטי להבנת טיפול ילד הורה באוטיזם, מטרות הטיפול ועקרונות מנחים להתערבויות התומכות באינטראקציה ילד-הורה ומחזקות גורמי חוסן בהתפתחות הרגשית של מערכת היחסים הדיאדית. התיחסות מיוחדת תינתן לאתגרים ולתובנות שעלו מהעבודה הטיפולית  מרחוק, כפי שבאה לידי ביטוי בהתאמות שנעשו בשל אילוצי הקורונה.

בהשתתפות: מר תומר הרן, פרופ' גילה חן, פרופ' נורית ירמיה, ד"ר אנדרס קוניצ'זקי

בהשתתפות: ד"ר קרין שטרן, מנתחת התנהגות מוסמכת מטעם הבורד האמריקאי (BCBA), דוקטור לפסיכולוגיה קהילתית וחברתית-יישומית מאוניברסיטת UMBC. 

בהשתתפות: ד"ר אביטל גרשפלד-ליטוין, ד"ר רונית לחמנוביץ',  ד״ר רקפת יואלי, גב' רעות בן קמחי, גב' יעל סיון

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

בהשתתפות: פרופ' עפרה מייזלס, ד"ר איתן אברמוביץ, ד"ר נדב יופה נבו, ד"ר יוסי מאירסון, הילה אשחר,  גב' רות גולן, ד"ר שירלי אלון, ד"ר אנדרס קוניצ'זקי 

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

בהשתתפות: פרופ' אסתר כהן, פרופ' חיים עומר, ד"ר דפנה דולברג, ד"ר יפעת כהן, ד"ר איתן לבוב   וד"ר טל קרתי 

יום העיון יוקדש לזכרה של חברתנו נעה גינוסר ז"ל, פסיכולוגית קלינית, ממובילי הטיפול באוטיזם ובהורות בישראל

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

בהשתתפות: ד"ר דורית יודשקין פורת, רחלי זיגל, נעם ישראלי, ד״ר קרן גואטה, ד"ר אמנון מיכאל, ד"ר שירה סובול (גולדברג), חני בן שטרית ורותם גור דותן , מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה בשיתוף האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי 

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

מראיינת: פרופ' ענת קלומק ברונשטיין וד"ר שרון זיו ביימן

מרצה: פרופ' יעל לצר

מרצה: גב' נעמה גרינולד

להרצאות מצולמות לחץ כאן>

מרצים: פרופ' יוסי לוי-בלז, פרופ' גדי זרח, ד"ר דניאל פיינגולד

מנחה: גב' רחלי זיגל

להרצאות מצולמות לחץ כאן>

אנו מציעים עבודה עם הורים שמתבססת על התיאוריה הביו-סוציאלית, הפילוסופיה הדיאלקטית, ועל שילוב בין מיומנויות של קשיבות (mindfulness) ומיומנויות של ולידציה (validation). בנוסף, התבססנו על מודל 'ההורות הקשובה' (mindful parenting) שפותח ע"י מילה וג'ון קאבאט-זין.

בהשתתפות:  ד"ר איתן לבוב, ד"ר טל קרתי, גב' רונית בן דב, גב' ריה פרוסט, גב' הילה אליקים, גב' הדס זכריה

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

יום העיון יעסוק בכאב נפשי, משתי נקודות מבט – אחת פסיכולוגית ואחת תרבותית.

מטופלים רבים מגיעים לטיפול עם המשאלה שהטיפול יסייע להם להפסיק את הכאב. מה עושה מטפל ACT  (Acceptance and commitment therapy) עם הכאב בחדר?

מנחה: מר אנדרס קוניצ'זקי

בהשתתפות: ד"ר דנה אמיר, ד"ר יורי סלע, ד"ר איתן אברמוביץ', מר כריס נייוולט, גב' מיכל ריק, ד"ר אלון רשף

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

לזכרה של דפני אסף ז"ל, לוחמת במאבק באובדנות בישראל

בהשתתפות: פרופ' אלן אפטר, פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק, ד"ר שרון זיו-ביימן, ד"ר סמי חמדאן, פרופ' גיל זלצמן, ד"ר יוסי לוי-בלז ופרופ' גולן שחר

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

מרצה: ירון סלע

מנחה: גב' רחלי זיגל

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

מנחה: רחלי זיגל

בהשתתפות: דוד בנאי, ד"ר שירה סובול (גולדברג), סלבה קוברדינסקי, ד"ר שרון זיו ביימן

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

Emotional awareness: an integrative concept in understanding and psychotherapy of mind-body(psychosomatic) disorders

בהשתתפות: פרופ' ריצ'רד ליין, פרופ' גולן שחר, ד"ר יורי סלע, ד"ר יעקב עזרא, מר יונה לוריא, ד"ר אורי גנור, גב' עדי לובינסקי, ד"ר קרן צרפתי, ד"ר שלמה מנדלוביץ

מנחה: ד"ר אסף פרידמן

בהשתתפות: ד"ר רן אלמוג, ד"ר אסף פדרמן, מר חנן יפת
 

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

דיון אינטגרטיבי בהצגות מקרה סביב תמות טיפוליות מרכזיות

מציגה: עינת ברסקין-לוין, (MSW), תכנית עוגן

מתדיינים: ד"ר רן אלמוג, ד"ר רוני באט, ד"ר יואב ברושי, ד"ר שרון זיו ביימן, ד"ר יפעת כהן, גב' אסנת כהן גנור
 

סמינר עם Dr. Jonathan Shedler 

בהשתתפות: ד"ר עידן אדרקה, ד"ר ענר גוברין, ד"ר דפנה דולברג, ד"ר שרון זיו ביימן ופרופ' אוריה תשבי

מרצה: ד"ר אריאל קור

מנחה: גב' רחל זיגל

מרצה: ד"ר שרון זיו ביימן

הפרעות קשב (ADHD, ADD) מקבלות כיום תשומת לב רבה מבעבר, והאבחון והטיפול בהן מתבסס ומתפתח. בחלקו הראשון של הערב ד"ר קידר יסקור את הרקע להפרעה ויתייחס לאבחונה, לממדיה ולטיפול בה. בחלקו השני של הערב ד"ר קידר יתייחס לתחלואה הכפולה הקיימת בקרב הסובלים מהפרעת קשב, ש-30% מהסובלים ממנה נוטים להשתמש במקביל בחומרים פסיכואקטיביים.

בהרצאה תוצג הבחנה בין דיספונקציה תוך-תרבותית לבין דיספונקציה בין-תרבותית. הראשונה, הנפוצה בתרבויות סגורות יחסית, היא מנגנון קיברנטי לשחרור לחצים. התרבות מאפשרת לחלק מאנשיה "להשתגע" וגם מספקת את הכלים המסורתיים להחזיר אותם אל "השפיות". 

יום העיון יעסוק בסוגיות ודילמות  באינטגרציה של הפסיכותרפיה בילדים ונוער: זמן הילד, מקום ההכלה ומקום התמיכה בתפקוד, מציאות חדר הטיפולים והמציאות החיצונית, התערבויות פרטניות לעומת התערבויות מערכתיות, עבודה עם הורים ועוד. 

ביום העיון שלפנינו, ננסה לקדם את ההבנה של ההתמודדות עם קושי להשתנות בפסיכותרפיה מפרספקטיבת גישת ACT  ומפרספקטיבות נוספות. נפתח בהרצאת פתיחה קצרה שתסקור את התמורות בהתייחסות לקושי בשינוי בפסיכותרפיה, נמשיך בהתבוננות מפרספקטיבת ACT על התהליכים המרכזיים אשר מקשים על שינוי ועל המהלכים הפרקטיים שיכולים לאפשר התמודדות עם קשיים אלה.

משתתפים: ד"ר שאולי לב-רן, ד"ר אילן טל, פרופ' אביב וינשטין, ד"ר בל גבריאל- פריד, גב' אודליה כלף, גב' אינה ארצי, ד"ר דלית לב ארי, ד"ר אריאל קור, מר נחום מיכאלי

להרצאות המצולמות לחצו כאן>>

בהשתתפות:  ד"ר דני לוי, ד"ר בעז שלגי וגב' עדית ניר

 

משתתפים: ד"ר דנה אציל, פרופ' יונתן הפרט, פרופ' הדס ויסמן, ד"ר שרון זיו-ביימן, ד"ר שלמה מנדלוביץ', פרופ' דני קורן, פרופ' אשכול רפאלי, פרופ' גולן שחר, פרופ' גבי שפלר, פרופ' אוריה תשבי

מנחה: ד"ר שרון זיו-ביימן

משתתפים: ד"ר דפנה דולברג, ד"ר דנה שי, ד"ר סוזאנה מסופוסטובה ודר' קרן הנץ גמליאל

מרצה: פרופ' חיים עומר

מנחה ומראיין: ד"ר סמי חמדאן