אנו מקדמים בברכה שאלות מראש. אנא שלחו לכתובת: govrina.biu@gmail.com

תסביך אדיפוס, נותר מושג שנוי במחלוקת אך בעל השפעה בפסיכולוגיה ובהבנת תהליכים חברתיים ויצירות אמנות.  הוא חורג אל מעבר לתשוקתו התת-מודעת של הילד להורה של המין השני וליריבות עם ההורה החד-מיני, ומייצג את התפתחות היכולת לשאת את החסכים הנובעים מהסתגלות למציאות, הסבר לחוויית האונות והמימוש העצמי, לקשיים בביטויים של מיניות ולבסיס לחוויית אשמה ותחושות כישלון ופגימות.

במשך שנים רבות בעקבות תיאוריות יחסי אובייקט הוזנח תסביך אדיפוס במחשבה הקלינית הפסיכואנליטית ונזנחה חשיבותה של המיניות הילדית. לאחרונה, אנו מבחינים בהתעניינות מחודשת באדיפוס מלווה בעדכונים עכשוויים המתאימים לרוח הזמן.  חזרה אל רעיונות היסוד של פרויד בקריאה בדיעבדית עשויה להעלות  את השאלה מה טיבה של הטריאנגולציה שהסאגה האדיפלית של סיזיפוס מעניקה לה משמעות סיפורית  ספציפית.

החשיבה ההתייחסותית בת זמננו מציעה פירושים מחודשים לדינמיקה האדיפלית ביניהם תפיסה אינטרסובייקטיבית של תהליך הוויתור והאובדן המעורב בשלב והתייחסות למידה בה ההורה הצליח להיות מחובר לתהליכים אלו. משאלה ל"רצח אב" במובן של חתירה לבכירות אל מול דור ההורים  מעוררת חרדה שהתחרות תפגע בחלקי העצמי מהחוברים לאחר-ת.

באופן מעניין ופרדוקסלי דווקא האתגרים שהמשפחה החד-מינית מציבה למודל האדיפלי היו מהגורמים שהחזירו את תסביך אדיפוס לקדמת הבמה. אם  היווצרות המערך האדיפלי מעיד על הבשלה קוגניטיבית ורגשית המאפשרת לפעוט להכיר בטריאנגולציה – במילים אחרות – להכיר בקיומו של אובייקט שאינו כלול בדיאדה הראשונית – כיצד מתרחש תהליך זה במשפחה החד מינית?

בשיחה זו נדון על המשמעות הקלינית העכשווית של תסביך אדיפוס עם שני פסיכולוגים קליניים שחקרו את תסביך אדיפוס: ד"ר יוסי טריאסט, ראש מסלול פרויד וממשיכיו בפסיכותרפיה בת-זמננו בתכנית לפסיכותרפיה בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב וד"ר יפעת איתן-פרסיקו, מחברת הספר "המשולש החדש – על חוויות אדיפליות במשפחות חד-מיניות" שזכה בפרס יעקב בהט לספר העיון המקורי הטוב  לשנת תשפ"א.

נבחן, בין היתר, את השאלות הבאות:

1. מה הם החידושים שמציעה הפסיכואנליזה העכשווית בהבנת הקונפליקט האדיפלי?

2. מהי תרומתו של התסביך האדיפלי להבנת נפש האדם ומעשה הטיפול האנליטי?

3. כיצד אנו מבינים את הפיחות המתמשך בעיסוק במיניות ואדיפליות בתהליכים טיפוליים בני זמננו?

4. האם התקשרות (attachemnt) ומיניות מתפתחים בתוך קווים התפתחותיים שונים?

5. כיצד מלהקים ילדים למשפחות חד מיניות את אובייקט התשוקה ואובייקט התחרות?

6. כיצד בא לידי ביטוי המערך האדיפלי אצל ילדים לאבות הומוסקסואליים ואצל ילדים לאמהות לסביות או במשפחות יחידניות?

7. כיצד ניתן להבין את המצב המשברי שישראל נקלעה אליו במונחים אדיפליים?

8. מה יענה הסובייקט בן ימינו לשאלת הספינקס שכל דור נדרש להשיב עליה: בן אדם – מנין באת , לאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד ליתן את הדין.

ד״ר יוסי טריאסט, (Ph.D.), פסיכולוג קליני-מדריך ופסיכואנליטיקאי-מנחה ומדריך בחברה הפסיכואנליטית בישראל  (IPS, IPA). יו”ר (לשעבר) של החברה הפסיכואנליטית בישראל ; ראש מסלול ׳פרויד וממשיכיו׳ וחבר ועדת הדוקטורט בתוכנית לפסיכותרפיה – באוניברסיטת תל-אביב.  מורה ומדריך במכון הפסיכואנליטי הישראלי ובמרכז ויניקוט;  מייסד ובעלים (במשותף) של  מכון טריאסט-שריג לפסיכותרפיה. חבר אפק  (ארגון-פרט-קבוצה, האגודה הישראלית ללימוד תהליכים קבוצתיים ארגוניים ותרבותיים, מודעים ובלתי מודעים.( מנהל במשותף של המרכז לחקר הגישה הפסיכואנליטית-מערכתית (CROPSA).

ד"ר יפעת איתן-פרסיקו (PhD.), פסיכולוגית קלינית ומתמחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מרצה, מתרגמת ועורכת תרגום של כתבים פסיכואנליטיים. ספרה "המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד-מיניות" זכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת 2021, וראה אור זה עתה באנגלית בהוצאת Routledge.