יחידת המחקר
מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה שם לו למטרה לקדם את החיבור בין העולם המחקרי והפרקטיקה בתחום, סוגיה העומדת במרכז סדר יומה של הפסיכותרפיה בת זמננו.
יחידת המחקר עוסקת בביצוע מחקרי תהליך תוצאה על המיומנויות הטיפוליות והשפעתן על תוצאות הטיפול והשתפרות המטופל בשלבים שונים שלו ובהתאם למשתני המטופל.
תחומי המחקר
פרוייקטים מחקריים בשיתוף פעולה
תחומי המחקר
חשיפה עצמית של המטפל
המחקר שלנו בנוגע לחשיפה עצמית של המטפל בטיפול מתבסס על בסיס הנתונים של המכון ועוסק בהשוואה בין השפעותיהן של חשיפה עצמית מיידית ולא מיידית של המטפל לבין ההשפעה של הימנעות המטפל מחשיפה עצמית, תוך התייחסות למשתני המטופל.
להמשך קריאה>>
ניתן לחלק את המדדים המשמשים להערכת תוצאות הטיפול למדדים של שיפור סימפטומטי אל מול מדדים המתייחסים לחוויית המטופל את המידה בה הטיפול סייע לו.
להמשך קריאה>>
הקשר בין סנכרון מטפל-מטופל
ותוצאות הטיפול
אחד המוקדים העיקריים המרכזים את המאמצים המחקריים הנוכחיים בחקר הפסיכותרפיה הוא הבנת הגורמים המנבאים את הצלחת הטיפול. איכות הברית הטיפולית והקשר הטיפולי הם מן המנבאים המשמעותיים ביותר עבור תוצאות הטיפול.
להמשך קריאה>>
מחקר ראשי:
הטופוגרפיה של ההתערבויות הטיפוליות
המחקר על יחסי הגומלין בין השפעתן של מיומנויות טיפוליות ספציפיות ("הטכניקה הפעילה") לבין השפעת משתני הקשר הטיפולי ("הגורמים הלא-ספציפיים") על תוצאות הטיפול מהווה את אחד מנושאי הליבה בהם עוסקים מחקרי תהליך בפסיכותרפיה.
קרא עוד>>
פרוייקטים מחקריים בשיתוף פעולה
פרויקטים מחקריים בשיתוף פעולה עם פרופ' טוביה פרי מנהל הקליניקה לטובת הקהילה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן
בסיס הנתונים של יחידת המחקר
המחקר מתבצע על מאגר נתונים קיים שהוקם כחלק ממחקר הדוקטורט "החשיפה העצמית של המטפל: השפעות על תוצאות הטיפול ותפיסת המטפל" (שרון זיו-ביימן, 2010). המאגר קיים כולל 86 טיפולים מוקלטים בני 12 מפגשים (סה"כ 1032 פגישות מוקלטות) שנערכו ע"י 21 מטפלות ומטפלים שונים ועל נתונים שהתקבלו משימוש במגוון כלי אשר הועברו למטופלים ולמטפלים לפני, במהלך ובסיום הטיפול.
המטפלים שלקחו חלק במחקר הוקצו באופן רנדומלי לאחת מבין ארבע קבוצות מחקר:
(א) קבוצה שעברה את הסדנה, והתבקשה להרבות בשימוש בחשיפה עצמית בעיקר מיידית (חשיפת רגשותיו של המטפל כלפי המטופל, הטיפול או הקשר הטיפולי); (ב) קבוצה שעברה את הסדנה, והתבקשה להרבות בשימוש בחשיפה עצמית בעיקר לא מיידית (חשיפה של מידע אישי ועובדתי, הנוגע לחייו של המטפל מחוץ לטיפול): (ג) קבוצה שעברה סדנת הכשרה קצרה, והתבקשה להימנע משימוש בחשיפה עצמית; (ד) קבוצה שלא עברה סדנה, והתבקשה להימנע משימוש בחשיפה עצמית.
ההכשרה שניתנה למטפלים בשלושת הקבוצות הראשונות הייתה סדנה בת שמונה שעות, שהתבססה על עקרונות המשותפים לטיפולים קצרי-מועד (Marmar, 1990; Reich & Neenan, 1986) וכן על מודל שלושת השלבים האינטגרטיבי של Hill (2009). במהלך הסדנה, נתבקשו המטפלים ליישם את עקרונות היסוד של הטיפול קצר-המועד, לעבוד על חקירה, תובנה ופעולה ולעשות שימוש במיומנויות הטיפוליות המפורטות במודל של Hill.
טרם תחילת הטיפול מילא כל מטופל את השאלונים הבאים: שאלון רקע מטופל, שאלון אמפטיה כתכונה (IRI), שאלון סגנונות התמודדות (Brief Cope), שאלון התקשרות (ECR) ושאלון סימפטומטולוגיה (BSI). בנוסף, בתחילת כל פגישה טיפולית מילא כל מטופל ומטפל את שאלון תוצאות הטיפול (Outcome Questionnaire – OQ-45) להערכת השיפור הטיפולי מאז הפגישה הקודמת. בסיום כל פגישה מילאו המטופלים והמטפלים את שאלון הערכת המפגש הטיפולי (SEQ: Session Evaluation Questionnaire, Form 4) ואת שאלון הנעזרות (Helpfulness) – המידה בה הפגישה הנוכחית נתפסה כמסייעת. בסיום הטיפול מילאו המטופלים והמטפלים את מדד הנעזרות (Helpfulness) בהתייחס לטיפול כולו ואת שאלון סיכום הטיפול להערכת המטפל והטיפול (מידת המקצועיות של המטפל ומידת הנעימות, מידת המצוקה הנוכחית והערכת רמת המצוקה טרם הטיפול). בנוסף, מילאו המטופלים שוב את שאלון הסימפטומטולוגיה (BSI), כדי שניתן יהיה לבדוק את מידת ההשתנות הסימפטומטית בעקבות הטיפול.